<h1>רשב"א — ע"ז</h1>
<h2>דף נג.</h2>
קשיא ליה לר"ת ז"ל מן ההיא דגרסינן בערכין פ' המקדיש שדהו, ההוא גברא דאחרמינהו לנכסי בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה אמר ליה שקול ארבע זוזי [ואחיל] עלייהו ושדי בנהרא ולישתרו לך כמאן כשמואל וכו' והכא נמי ליפרוק ולישדינהו לנהרא, וניחא ליה דהתם מקרקעי ולית להו תקנתא אלא בפדייה, וכיון דמוקמת לה אפדיון עביד לה דשמואל אבל הכא מטלטלי נינהו וכיון דאיפשר הוא להוליכן לים המלח קנסינן ליה ומוליכם בעצמן. אבל הרי"ף ז"ל כתב הכא ואי פריק להו בשוה פרוטה שפיר דאמי, ונראה שדעת רבינו זצ"ל הוא בענין הזה דהכא תני דינא [והתם] בערכין אשמעי' רב יהודה תקנתא, ודברי טעם הם.
